מומחי בית המשפט: האכזבה הגדולה

דוגמאות קשות לקריאה על מעלליהם של מומחי בית המשפט בתחום ליקויי הבניה.

היה ראוי כי מי שמתמנה כמומחה מטעם בית המשפט במדינת ישראל בנושאי רישוי או ליקויי בניה, יהיה משכמו ומעלה משאר המומחים, או לכל הפחות, ישווה להם ברמתו המקצועית, יתעמק בסוגיות הנקרות לפניו מההיבט המקצועי של הנדסת בניין ואדריכלות, ינתח את הסוגיות שבמחלוקת ויציג לבית המשפט גרסה מדעית-מקצועית המושתתת על אדנים יציבים. למרבה הצער, כל זה פשוט לא קורה.

מומחי בית המשפט מאכזבים, מוליכים שולל את המערכת המשפטית, פוגעים פגיעה אנושה באיכות הבניה במדינת ישראל וגורמים לעיוותי דין ולמתן פסקי דין עם שגיאות חישוביות, הנדסיות, אדריכליות ואחרות, תוך נישול אזרחים מזכויותיהם.

מדובר בציבור רוכשי הדירות, שהמחוקק הישראלי הרבה להם זכויות באמצעות חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973. באו המומחים, ותוך וירטואליות מאלפת - הורידו זכות אחר זכות. שמא ייאמר כי הרי בית המשפט, הוא אשר כותב את פסק הדין ודרכו מתממשות הזכויות; יובהר מיד כי המומחים חוסמים מידע מבית המשפט, ומכוונים את מה שבכל זאת מגיע אל בית המשפט – לפי רצונותיהם והסכמותיהם האישיות.

אי אפשר ולא יהא זה צודק, להשאיר בקורת קשה זו ללא דוגמאות, ולכן, יובאו להלן חמש דוגמאות מהמציאות, מתוך מעל מאה שיש במשרדנו.

מקרה ראשון: מומחה בית המשפט (מר א' פ' פ') היה צריך לחוות דעה ולבדוק מי מבין שני מהנדסים [קונסטרוקטורים] צודק בחישוביו ובתכנוניו - המהנדס המתכנן, שהקיר התומך שתכנן נסדק וחלה בו תזוזה מסוימת, או מומחה התובעים, שטען טענות מקצועיות מסוימות ודרש [גם קיבל, בסופו של יום] אחריות של מהנדס רשוי, כתובה, לגבי הקיר התומך - אחריות שמצויה כיום בידי התובעים, אשר אינם סומכים ידיהם על התיקון שנעשה בקיר התומך, בהנחיה ובפיקוח של מהנדס הנתבעת. בשלב מאוחר של הדיון המשפטי (שהסתיים בתיק זה בפשרה) הסתבר כי אותו מומחה מטעם בית המשפט, אינו מהנדס, גם אינו הנדסאי או טכנאי.

מקרה שני: מומחה בית המשפט  (המהנדס ר"ג) הוא מהנדס שסיים את הטכניון בהצטיינות, קיבל על עצמו לקבוע כמה דברים בנושא קונסטרוקציות, ולטענת צד לדיון כי אינו בעל שום ניסיון בתחום - הגיב כי הוא קונסטרוקטור, שכן כבר מונה על ידי בתי המשפט בתיקים רבים כמומחה לקונסטרוקציות...

אותו צד לדיון לא סמך ידו על הצהרת המומחה, והגיש בקשה לבית המשפט כי המומחה ייפסל. בית המשפט הסתמך על הצהרת המומחה כאמור, כי סיים בהצטיינות את הטכניון - הפקולטה להנדסה אזרחית, וכי כבר מונה על ידי בית המשפט פעמים רבות כמומחה לקונסטרוקציות. לפיכך, בית משפט השלום אישר בהחלטתו כי המומחה ראוי למינויו. אותו צד לדיון ערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי, שפסק כי המומחה אינו קונסטרוקטור ואינו מתאים להתמנות כמומחה בתיק. [המומחה אומנם סיים בהצטיינות את הטכניון - אך לא בקונסטרוקציות, אלא בניהול הבניה, שקרוב לקונסטרוקציות בערך כמו שגיאוגרפיה קרובה לספרות ימי הביניים].

מקרה שלישי: מומחה עתיר ניסיון (ה המהנדס י"ד) התמנה על ידי בית המשפט לבדוק עשרות דירות + רכוש משותף בבניין רב קומות. הוא הצהיר לבית המשפט כי בעבר הרחוק היו לו קשרים עסקיים ומקצועיים עם הנתבעת, אולם בעשר השנים האחרונות - לא היו. לאור הצהרה זו, מונה האיש לתפקידו, שמיותר לציין כי בצד מינוי זה מצוי שכר טרחה שאני מעריכו בסכום העולה על מאה אלף ₪. אלא שדי במקרה, הסתבר לתובעים כי המומחה נתן בזמן האחרון, בניגוד להצהרתו, חוות דעת מקצועיות בהיקפים משמעותיים – לפי הזמנתה של הנתבעת, ובקשת פסילה של התובעים התקבלה על ידי בית המשפט.

מקרה רביעי: בריכת מים - קרקעיתה שקעה. מה לעשות, בריכה המוקפת מכל עבריה בקירות תומכים, צריכה להיות מתוכננת בידי מהנדס רשוי [ר'; קמוצה] קרי: מהנדס בעל רישיון. כמומחה מטעם בית המשפט - שיעמיק בסוגיה ויאיר את עיני בית המשפט - התמנה אדם (המהנדס ר"ש) שאינו מהנדס רשוי, לא עשה סטאג', ולא עבר בחינות אצל רשם המהנדסים... לאמור, הוא התיימר לבדוק (וגם "בדק") את מה שאינו מוסמך כלל לתכנן... המהנדס לא ויתר על המינוי ולא האיר את עיני בית המשפט בדבר חוסר התאמתו למינוי.

מקרה חמישי: מומחה מטעם בית המשפט (ה המהנדס מ"צ) התמנה לשם בדיקת ליקויי בניה בדירה בכרמיאל. הוא העריך את כלל הליקויים בסכום x - ולאור הדעה של התובעים כי בסכום זה הם לא יוכלו לתקן את הליקויים - דאגו התובעים לחקירתו בבית המשפט ולדרישת בדיקה חוזרת. הבדיקה החוזרת ארעה לאחר גשמים, ורק אז ראה המומחה מה שלא ראה בבדיקתו הראשונה - כי הדירה עם ליקויי איטום, כפי שנטען בחוות דעת התביעה. הסכום שהוסף בחוות הדעת המתקנת ובחקירה עלה לכדי x2 [סכום כפול מהנקוב בחוות דעתו הראשונה]. לאמור, המומחה הזה היה יכול לציין ליקויי איטום רק כאשר הוא ראה את הרטיבות, דבר שיכול לעשות גם פקיד קבלה בבית מלון...