לא בכל מקרה נדרש דיוק

לעתים נזקק מומחה בתחום ליקויי הבניה לקבוע מהו שטחה של הדירה, או לקבוע האם המרווח הצדדי בין הבניין לגבול החלקה הוא בהתאם לתוכנית אם לא, ועוד קביעות שעניינן מדידה. כאשר הדבר נדרש, יש מומחים המדירים את מומחיותם ושכלם הישר מהנושא, מגלגלים עיניים לחסדי שמיים כצדיקים גמורים, ושולפים את פתרון הקסם - "צריך מודד מוסמך", ולא היא.

יש ובמסגרת חישובי קונסטרוקציה - צריך להיעזר בנוסחת קרוב, כפי שהדבר קורה בעיקר בחישובי שליפה לגבי כלונסאות, או בחישובי קירות תומכים בשיטות חישוב מסוימות, וידוע מראש כי דיוקן של נוסחאות אלו אינו גבוה. לאמור, הסטייה מתוצאת החישוב - לא רק אפשרית, אלא גם מוצהרת מראש וצפויה.

במקרים מסוג זה, אין לחשב את התוצאה עד למקום השלישי אחר הנקודה העשרונית - זה חסר שחר.

בעניין שטח הדירה, כאשר חילוקי הדעות הן על חודו של 1 מ"ר - אז באמת ראוי כי יבצע את המדידה מודד מוסמך, שבאמתחתו מכשירי מדידה משוכללים ומדויקים, אך כאשר הפרשי הגרסאות לא נובעים מעצם המדידה אלא משיטות המדידה, כלומר, לפי גרסה אחת החישוב של שטח הדירה צריך לכלול גם את החתך האופקי של קירות חוץ ולכן שטח הדירה הוא 120 מ"ר, ולפי שיטה אחרת החישוב של שטח הדירה לא יכלול את קירות החוץ ולכן שטח הדירה הוא 110 מ"ר - המודד המוסמך לא יועיל במאום; הדיוקים שביכולתו להגיע אליהם אינם מעניינים כלל, וסלע המחלוקת הוא סלע אחר לחלוטין.

הוא הדבר כשמדובר בבדיקת מרווח צדדי, שלפי תוכנית המכר היה צריך להיות 5 מ' ובמציאות הוא רק 4 מ'. לשם קביעת אי ההתאמה - לא נחוץ להסתייע במודד מוסמך.

לא כן הדבר כאשר יש חריגת בניה ופלישה של בניין א' אל שטח המגרש של בניין ב' בשיעור של 15 ס"מ - כי אז המודד המוסמך אמור לסייע, ולקבוע האם החריגה קיימת או לא, וככל שקיימת - מהו שיעורה.

לאמור, המומחה המופקד על אי התאמות וחריגות בניה - לא צריך לפנות למודד מוסמך כל אימת שהוא רואה פריט הטעון מדידה, אלא, קודם כל - לחשוב ולבדוק במה דברים אמורים.

מאמר זה היה מתיתר לו היו המומחים נוהגים בתבונה הנדסית בסיסית, אך למרבה הצער נתקלתי בעבודתי במומחים מהסוג השני, שמבקשים להסתייע במודד לגבי כל טענה הקשורה במדידה, גם כאשר הדבר יכול וצריך להיבחן באמצעות מדידה פשוטה של מהנדס או אדריכל או איש טכני כלשהו הפורש סרט מידה ומסתכל על הסימן במקום הנכון...

לא רק במדידות מדובר. עיקרון זה יפה גם לנושאי הנדסה אחרים.

לא מכבר בדקתי בערד בניינים ששקעו בגלל תכנון לקוי של הביסוס. אחת התופעות שנבדקו על ידי היא שקיעת הרצפה בקומת הכניסה, בשיעור של עד 10 ס"מ. מתחת לרצפה זו הונחו קווי ביוב, ומספר מומחים שקדמו לי בבדיקה, הזמינו מעבדה מאושרת כדי לבדוק את מצב הצנרת התת קרקעית, מיקומי קריסתה, ופרטים שונים על אודות נזילות מהצנרת.

קבעתי ללא היסוס כי אין שחר לבדיקות מסוג זה, וכל מעקב אחר תוצאות הבדיקות - מעקב בו תמכו אותם מומחים - מיותר ואף מזיק, כי מעקב אורך זמן, ואילו הפתרון הנדרש כאן הוא מיידי. היזק נוסף למעקב הוא בעלויות גבוהות ומיותרות. הסיבה לכך פשוטה:

שערו בנפשכם - הייתכן כי הרצפה שוקעת עד כדי 10 ס"מ ומערכת הביוב תחתיה מתפקדת כרגיל ותקינה?!ולו תוצאות הבדיקות הללו - של המעבדה המאושרת - היו מראות כי אין נזילת ביוב כלל - האם אז המסקנות הנובעות מהשקיעה, ממידת השפעתה על הצנרת התת- קרקעית, היו אחרות?!הרי עצם השקיעה בשיעורים אלו היא מהווה ליקוי המעיד על מה שראוי שקורה גם אם לא קורה ממש בתוואי הבדיקה - ועל מומחה לקבוע זאת ללא העמסת בדיקות יקרות על המערכת.