בדיקת ליקויים שאינם מפורטים בכתבי הטענות
מומחה מטעם בית המשפט מקבל מינוי כדי לבדוק האם יש ליקויים בדירה. בבדיקתו הוא רואה ליקוי שלא נכלל בכתבי הטענות מסיבה שאינה ברורה לו. האם הוא חייב לכלול בחוות דעתו את מה שראה - או עליו להתעלם מכך?
לעתים מזומנות, תוך כדי הדיון בתביעת ליקויי בנייה, עולות סוגיות חדשות שלא נצפו עד למועד גיבוש הטענות והגשת התביעה.
השאלה הינה – האם כשמתמנה מומחה מטעם בית המשפט לשם בדיקת הדירה, האם הוא צריך לכלול בחוות דעתו גם טענות מסוג זה – או שעליו להיצמד לכתבי הטענות של הצדדים מבלי לחרוג מהם כמלוא הנימה?
אכן, התשובה לכך תלויה בכתב המינוי, תוך נטייה ברורה לפרשו באופן שייתן למומחה חופש נרחב בבדיקתו, כי בין כה חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה פסק דין, ועליה לעבור את בדיקתו וביקורתו של בית המשפט.
זאת ועוד, גם אם בכתב המינוי נאמר במפורש כי המומחה מוגבל לפלוגתאות שבין הצדדים אשר הן בתחום מומחיותו, עדיין לא מוגבלות פלוגתאות אלו למה שנכתב בכתבי הטענות, שכן יכולות להתעורר פלוגתאות גם במהלך בדיקתו של המומחה באתר.
בית המשפט אמור להעדיף את המהות שהיא: תיקון כל הליקויים שבאחריות הקבלן, או – לחילופין – חיוב בתשלום פיצויים בגין ליקויים אלו, על פני העניין הפרוצדוראלי של הכללה או אי הכללה של ליקוי זה או אחר בחוות הדעת של צד לדיון.תוכן חוות דעתו של מומחה צד לדיון הוא בעל חשיבות משנית, ביחס למהותה של התביעה.
אם ליקוי כלשהו הקיים בדירה – לא נכלל בחוות הדעת, אין פירוש הדברים שמומחה בית המשפט יימנע מבדיקתו - זאת עולה מהחלטת בית משפט השלום בירושלים בת"א 3098/04 אדד חנן ומיכל נגד קדומים 3000 חברה לבניין בע"מ ואח', שופט: משה סובל, ולהלן ציטוט:
בתגובת הנתבעים לבקשה נכללה התייחסות גם לגופן של אי-ההתאמות הנוספות שמבוקש מהמומחה לבדוק. פשיטא שבשלב הזה, בו טרם נאמרו דבריו של המומחה בנדון, אין מקום לטעון לגביהן בפני בית המשפט. בכל מקרה, צדקת או אי-צדקת טענות התובעים לגבי שתי אי-התאמות אלה אינה שיקול בסוגיה העומדת כעת לדיון, לאמור: האם יש מקום להורות למומחה לבדוק גם אותן.
כעולה מהפסיקה שהוזכרה, הרציונל העומד מאחורי התרת חריגה מהליקויים ואי-ההתאמות שבכתבי הטענות נעוץ בהעדפת המהות (תיקון כל הליקויים שבאחריות הקבלן) על פני שיקולים טכניים של מועד ההודעה לקבלן על הליקוי. משכך, השאלה העובדתית הנוגעת לסיבת אי-הכללת ליקוי פלוני בחוות הדעת מטעם התובעים, הנה בעלת חשיבות שולית, ואין מקום לתלות את גורל הבקשה למתן הוראות בהעדרו של תצהיר המבאר את סיבת האיחור בהעלאת הטענות.
לפיכך אני מורה למומחה (מר דניאל יאסו) להתייחס בחוות דעתו גם לטענות התובעים בעניין שטחו של הממ"ד ואי-קירוי הכניסה לבית בגג רעפים משופע.
