ת"א 743-08-08 בסטקאר ואח' נ' אופק בטאן בניה וייזום (1998) בע"מ ואח'
בית משפט השלום חיפה
12 יולי 2009
ת"א 7854/08 אופק בטאן יזום בניה בע"מ נ' בסטקאר ואח'
ת"א 08-08–743 בסטקאר ואח' נ' אופק בטאן בניה וייזום (1998) בע"מ ואח'
בפני כב' השופט יואב פרידמן
תובעת אופק בטאן יזום בניה בע"מ
נגד
נתבעים
1. שמשון בסטקאר
2. קטי בסטקאר
החלטה
1. בקשה להשיב על שאלות שלא נענו באופן מספק.
2. עיינתי בבקשה ובתשובה ולהלן החלטתי:
א. שאלות 4 ו- 5: לגיטימיות אך נענו: יש להבדיל בין אי מתן מענה לבין מחלוקת של השואל עם תוכן התשובה, או רצונו במענה לשאלות שלא נשאלו. בשאלה 5 השיבו המשיבים כי לא ביצעו שינויים בדירה.
ב. שאלה 38: די בתשובה שניתנה.
ג. שאלה 50: כפי שהובהר והדבר ברור לגופו – בביטוי "קבלן" – התובעים מתייחסים לנתבעת או מי מאנשי המקצוע ששלחה. לבד מכך, נענתה השאלה כפי שנשאלה (לא נשאל כלל מי ביצע התיקון). וכך שאלה לגבי גודל הקידוח בקירות – הינה שאלה מקצועית, שאינה אמורה להיות בידיעת התובעים.
ד. שאלה 62 – שאלה משפטית. לא מחייב במענה.
ה. שאלה 65 – ממילא נטל הוכחת גובה התשלום, אם בכלל שולם למומחים מטעם התובעים, הינה על התובעים. די בהפנייה לכתב התביעה כאשר ניתן לצרף אסמכתאות על גובה התשלום, וראה נספח ח' לתביעה.
ו. שאלה 39 – נענתה. לגבי זהות המטפל – נענה שטופל על ידי הנתבעת (אליה מתייחסות התשובות בכינוי "הקבלן"). ככל שהנתבעת אכן טיפלה בנושא ההצפה על ידי איש מקצוע מטעמה – הרי התשובה בידיעתה שלה: ככל שהיא סבורה שאיש מקצוע מטעם התובעים הוא שטיפל – הרי יש פה מחלוקת תוכנית לגוף התשובה אך לא אי מתן מענה.
ז. שאלה 48 – נענתה חלקית. היות ונטען שמדובר בתיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת (שוב, לדידי אין התובעים חייבים ליתן מענה לשאלות זהות הגורם המקצועי שנשלח ע"י הנתבעת. ככל שנושא זה אינו בידיעתם וממילא הוא בידיעת הנתבעת) התובעת, נושא המצוי בידיעתה שלה ככל שאכן כך פני הדברים) הרי שיש להשיב רק מתי בוצעו עבודות הצביעה.
ח. שאלה 50 – נענתה כאמור.
ט. שאלה 52 – נענתה, כפי שנשאלה.
י. שאלה 53 – נענתה, כפי שנשאלה.
יא. שאלה 54 – נענתה, כפי שנשאלה.
יב. ישאלה 55 - נענתה, כפי שנשאלה.
יג. שאלה 56: נענתה, כפי שנשאלה.
3. מתוך 15 השאלות – כפי שנשאלו – אחת נצרכה למענה משלים. בהמשך להחלטתי מיום 9.6.09 אני מחייב הנתבעת בהוצאות התובעים בסך כולל של 7000 ש"ח (500 ש"ח לכל שאלה).
4. בשולי הדברים אוסיף כי אין חולק על חשיבות הכלי הדיוני של שאלון, ככל ששימוש מושכל בו יכול לייתר פלוגתאות, וגם אם מדובר במאמץ נדרש מן הצד השני ליתן המענה. מאידך – אפילו כאשר השאלות רלבנטיות, לא כל מאמץ נדרש הוא לגיטימי, ואין לאפשר התשה דיונית או הכבדה לא פרופורציונלית באמצעות השאלון.
5. במקרה זה, כמעט כל השאלות הנטענות בבקשה, כפי שנשאלו, נענו באופן סביר. בית המשפט מצפה, ואף יכול לצפות, שהצדדים יפתרו מחלוקות דיוניות מעין אלה מתוך הפנמה של כמה כללים פשוטים (ראה למשל ההחלטה וריכוז האסמכתאות בש"א 15943/06 בתא (חי') 1071/04 בנק הפועלים בע"מ נ' בלייכר יוסף – מאגר נבו החלטה מיום 16.7.07)
א. "דיג" במי היריב הוא לגיטימי – ובלבד שהשאלות רלוונטיות.
ב. הרלוונטיות – נבחנת במבט רחב בשלב קדם המשפט.
ג. תכליתו של השאלון הוא גם לחלץ הודאות ולחסוך בחקירה נגדית. בהתאם, ניתן גם לשאול שאלות המתאימות לחקירה נגדית, ובלבד שאין בהן כדי לגלות ראיות הצד שכנגד או לחתור תחת חיסיון מוכר.
ד. אין לאפשר כאמור שאלות מכבידות באופן לא פרופורציונאלי מבחינת משאבי זמן ו/או עלות כלכלית – גם אם רלוונטיות הן. ולעיתים יש לבחון אם לא ניתן להשיג מטרת השאלות באמצעי מכביד פחות, כגון משלוח מסמכים קיימים העונים על הנשאל. מאידך, מאמץ סביר למתן מענה על שאלות רלבנטיות הנו דרישה דיונית לגיטימית של הצד השואל.
ה. ככלל, אין לאפשר שאלות משפטיות, או שאלות שתכליתן גילוי פרטי עדים, שאלות קנטרניות או שאלות שבמומחיות עליהן סביר שאין למשיב ידיעה אישית (אלא אם הצד שנדרש להשיב הנו בעל מומחיות באותו עניין עליו נדרש להשיב, והטענה היא שנשוא המחלוקת נוגע לפועלו זה כמומחה – למשל בתביעת רשלנות מקצועית או רפואית).
ו. בטרם טוענים ששאלה נענתה באופן לא מספק – יש להתייחס לנוסח השאלה כפי שנשאלה ולא לצפות שהנשאל ינדב עוד מידע ביוזמתו ומשלא עשה כן – לטעון שלא השיב כיאות. אחת מתכליות השאלון היא אמנם לחסוך בזמן חקירה נגדית אך אין הנשאל אמור לנחש כוונות השואל או לנדב מידע. במידת הצורך ובמקרים המתאימים ניתן לשאול שאלות משלימות שהצורך הענייני בהן עלה מן התשובות שניתנו.
יישום נאות של כללים ידועים אלה, תסייע לבעלי הדין לחסוך הן מזמנם והן מזמנו של ביהמ"ש, ותמזער מחלוקות דיוניות.
ניתנה היום, כ' תמוז תשס"ט, 12 יולי 2009, בהעדר הצדדים.
יואב פרידמן, שופט
